מגזין
טל חבר-חיבובסקי חולם על עברית כשפה בלי מדינה, צבא, משטרה או פקידוּת
לאחר שבע שנות הבשלה יצא לאור הגיליון הראשון של ״מכאן ואילך״, שמטרתו ליצור מרחב עברי ״ללא ריבונות וללא מנגנוני שליטה ריכוזיים״. המייסד והעורך של כתב העת, טל חבר-חיבובסקי, מאמין בשותפות עמוקה בין עברית ליידיש - ומנסח חזון מרתק ומאתגר ל״ברלין העברית״
הסיפור האמיתי נחשף: מדוע הוזמן נתניהו לברלין כדי לקחת את התוכניות המקוריות של אושוויץ
בראיון ל״שפיץ״ מגלה קאי דיקמן, עורך-העל והמו״ל של קבוצת ה״בילד״, איך איימו עליו בארכיב הלאומי ובמשרד הפנים הגרמני שאם ינסה להעביר את המסמכים הנדירים לישראל יעצרו אותו בגבול, ואיזו תוכנית הגה כדי להערים עליהם: ״חשבתי שצריך למצוא מישהו שלא ייעצר. המישהו הזה היה נתניהו״
ארבעים. רות. סוף
ובכן, אלה העובדות: התגרשתי. חזרתי לחדר כושר. קבעתי תור לקעקוע חדש. אני שוב יוצא לברים ולמסיבות. יש לי חברה שצעירה ממני ביותר מעשור, וחוץ מריגושים היא גם באה עם אוטו ספורט בצבע אדום. יוסף סוויד מציג: משבר ה-40
טפו טפו טפו, שלא נדע: האם במקרה אסון המשפחה בישראל תקבל חזקה על הילדים?
במקביל לאיחולי בריאות ואריכות ימים לכו-לם, ביקשנו הבהרות חשובות מעורכי הדין והמגשרים שי אורדן ואלכסנדרה הורנונג
זהירות: נהיגה תחת השפעה (גם אם אתם כבר סחים) עלולה להכניס אתכם לסרטים
בחור ישראלי חצה את הגבול מהולנד לגרמניה עם רכב שכור, 24 שעות לאחר שצרך מריחואנה כחוק בשטח הולנד. בגלל הגדרות החוק, הוא ייאלץ להוציא הרבה כסף ולעבור גיהנום בירוקרטי כדי לחזור לנהוג בגרמניה
מה הקשר בין אוזניים זקורות להתמהמהות האביב?
כשהתלוננתי בפני החותנת שלי על מזג האוויר המזוויע, ועל כך שהאביב פשוט מסרב לבוא השנה, היא השיבה: Halt die Ohren steif!
כל מה שילד גרמני יכול, גם ילד ערבי-יהודי-פלסטיני-ישראלי-נוצרי עם דרכון אוסטרי יכול
בסך הכל מצבו טוב: באופניים הוא שולט, בהחלקה על הקרח יש התקדמות, הוא דובר גרמנית שוטפת - כך שנשארנו בעיקר עם סוגיית השחייה
הסיפור מאחורי מרכז הקבלה החדש בברלין (ולמה בכניסה יושב ניאו-נאצי לשעבר)
איך לוץ לאנגר הפך ליונתן שמאוהב בתורת הסוד, למה טייקון הנדל״ן חזי נתנאל מימן את הקמת המרכז המפואר, ומה חושבת על הלוקיישן החדש קרן ברג, האישה מאחורי אימפריית הקבלה העולמית
טימור ורמש על השקת ״הוא חזר״ בעברית: ״התגובות בישראל היו פחות חריפות ממה שציפיתי״
בראיון לשפיץ אומר מחבר רב-המכר הגרמני, שיצא לאחרונה בישראל לאחר תקופה ארוכה שבה סירבו ההוצאות הגדולות לפרסמו: ״הספר סותר את ההנחה האינטואיטיבית שלפיה לא ניתן לחוש אמפתיה כלפי היטלר. אני סבור שתהליך זה אפשרי גם עבור הקורא היהודי״
מחשבות על מונוגמיה בין תל-אביב לברלין
אם מערכות יחסים הן חנות צעצועים, ברלין היא רשת קניונים. האם תושבי בירת היחסים האלטרנטיביים יודעים משהו שאנחנו לא יודעים?